Quotation_auto על שמואל ב 23:1

והנה כל אלו הארורים הוצרכו כנגד ישראל. לפי שראה השם רוע תכונתם ואיך הכעיסוהו במדבר. אע"פ שעשה השם עמהם טובות ונסים ונפלאות. וכשראה שהיו כפויי טובה ולא זכרו ראשונות. צוה שיכתבו התורה על האבנים להיות להם לאות ולמופת לעד לעולם. ולא יחשבו שהיא כתובה על נייר מחוק. ולפי שידע שלא יועיל להם. כתב להם כל אותם ארורים וחרמות ונדויים. בענין שיפחדו וייראו. כמו האיש שיש לו אשה רעה ועשה עמה טובות גדולות והזהירה והתרה בה בהתראות גדולות. והיא לא שמעה לדבריו. וכשראה שלא הועיל כל זה. החרימה בארורים ונדויים שלא תעשה כזה. וכשראה שלא הועיל כל זה. קללה והכה אותה במקל ורצועה כדי להחזירה למוטב. כן עשה השם עם כנסת ישראל שהיא אשת נעורים. שנתן לה מצות והזהירה והתרה בה בדברי התורה הכתובים על האבנים. וכשראה שלא הועיל זה החרימם בארורים ונדויים וזהו ארור האיש. וכשראה שלא הועיל זה. קללם והכה אותם במכות וייסורין של רעב וצמא וגלות. כמו שנזכר למטה בפרשת המוסר. ולכן אחר שכתב כל אלו הארורים. קודם שיאמר להם התוכחות וההכאות. התחיל לפייסם בדברים רכים בדברים של ניחומים. וזהו שסמך מיד והיה אם שמוע תשמע וגו' ובאו עליך כל הברכות האלה וגו'. כלומר לא תירא מאלו הארורים. כי אם תשמע בקולי אני אברכך בברכות רבות בעיר ובשדה. וכנגד אחד עשר ארורים אתן לך מאה ברכות בכל יום. לא עשיתי כן לכל גוי. וזהו ונתנך ה' אלהיך עליון על כל גויי הארץ. למאה ברכות. כמו שאמר נאום הגבר הוקם על. ע"ל בגימטריא ק' הוו. ומלבד זה ובאו עליך כל הברכות האלה. ורמז ג"כ ונתנך ה' אלהיך עליון. על הנפשות בעוה"ב. כי בשכר המצות יירשו גן עדן. כאומרם שכר מצוה מצוה. וזה שאמר לשמור את כל מצותיו. ובזה ונתנך ה' עליון על הכל. וכמו שפירשתי למעלה בפסוק ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה. ומלבד כל זה תזכה ג"כ לטובות העוה"ז בדרך נס. כאומרו ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך וגו'. וכן יתן ה' את אויביך נגפים לפניך כי זה מטובות העוה"ז. כאומרו ועתה ירום ראשי על אויבי סביבותי. וכן יצו ה' אתך את הברכה באסמיך. שזה רמז שהוא עצמו יביא הברכה עמו ויהיה ברכה. ואמר באסמיך כאומרם שאין ברכה שורה על שולחן ריקם. ורמז לו שבדבר מועט שיהיה לו על מה שתחול הברכה. השם יברכהו וירבהו. והעד על זה אליהו ואלישע.

אמר רבי לוי כל מקום שנאמר אין לה הוה לה שנאמר ותהי שרי עקרה אין לה ולד והוה לה וה' פקד את שרה ולחנה אין ילדים והוה לה ותלד ג' בנים. ציון היא דורש אין לה והוה לה ובא לציון גואל. משנולד יעקב עד שאמרו בניו שירה על הים ש"ם שנה מן המבול ועד דור הפלגה ש"ם שנה מדה כנגד מדה מפני שהיה העולם בברכה מן המבול ועד הפלגה ומרדו בהקב"ה מתוך השלוה לפיכך משנולד יעקב אבינו עד שאמרו בניו שירה על הים היו גרים ותושבים ומשועבדין והודו להקב"ה מתוך מדת היסורין ואמרו לפניו שירה לכך בחר ביעקב ובבניו שהן משבחין אותו שנאמר עם זו יצרתי לי וגו' וכי כל בריותיו אין משבחין אותו והלא כבר נאמר כי ממזרח שמש ועד מבואו וגו' מכאן אין ערב לו אלא ישראל שנאמר נעים זמירות ישראל ואומר ואתה קדוש יושב וגו' ואומר כי יעקב בחר לו יה וגו' אבל העכו"ם כאין נגדו ואומר הן גוים כמר מדלי ולמה הן בעולם שלא יצדה העולם אבל לעתיד לבוא אני לדודי ודודי לי ואומר ה' בדד ינחנו באותה שעה והגוים חרוב יחרבו:

דבר אחר עוזר ומסמך אתה לכל באי עולם אבל לי ביותר עשאני אמירה שנאמר וה' האמירך היום ואף אני עשיתיו אמירה דכתיב את ה' האמרת היום. והרי כל האומות שבחו את מי שאמר והיה העולם אבל שלי נעים לפניו שנאמר ונעים זמירות ישראל. ישראל אומרים שמע ישראל ה' אלקינו ורוח הקדש צווחת מן השמים ואומרת ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. ישראל אומרים מי כמכה באלם ה' ורוח הקדש צווחת מן השמים ואומרת אשריך ישראל מי כמוך. ישראל אומרים כה' אלקינו בכל קראנו אליו ורוח הקדש צווחת ואומרת כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו. ישראל אומרים כי תפארת עוזמו אתה ורוח הקודש צווחת ואומרת ישראל אשר בך אתפאר.